דף הבית >> לימוד לזכרו >> שלא תזדקקו >> התמודדות עם אסון ברמה פסיכולוגית
 




בקרוב תתפרסם בעמוד זה פינה של פסיכולוג חינוכי קליני, שייתן מאפיינים כללים להתמודדות לאחר אסון

ברמה המשפחתית והבית ספרית ,והמלצות חיוניות שכדאי לדעת.

אפשר לשלוח שאלות בנושא ולקבל תשובות מעל דפי האתר או באופן אישי.

(המידע אינו בא לתת תחליף לטיפול האישי והמקצועי.) 

שאל שאלתך:




 

 
סוגי תגובות במצבי משבר והתערבות
(בטווח קצר)
(שפ"י)
סוג התגובה
הסימפטומים
רצוי לעשות
אין לעשות
אופיינית בזיקה
לאירוע  ("נורמלית")
הזעה
רעד

מבוכה זמנית

מיחושים
בלבול
לשוחח ולהתייחס
לקיום המתח
לא לתת
תרופות
הרגעה
פעילות יתר
וכחנות
דיבור שוטף

(תכליתם להתגבר
על תחושת חוסר
אונים)
הקשבה ומיתון
הפעילות המוגזמת,
אם אפשר על-ידי
מתן תפקיד או
מטלה  כלשהי,
להציב גבולות
בזהירות
לא להתווכח עם
התלמיד, לא
לומר שאינו צריך
להרגיש כפי
שהוא מרגיש
הִצמדות
סירוב להִשאר לבד,     
סירוב ללכת לגן או
לבית-הספר
לשוחח ולנסות           
להחזיר לו את
תחושת הביטחון,
להרגיעו ולעודדו
לחזרה למסגרת
רגילה (ולווּ חלקית)
לא להכריח
או  
להִלחם בו             
דיכאון / אפטיות
שתיקה
עצבות ממושכת
האטה בפעילות
חוסר תיאבון
הבעת ריקנות
מבט תוהה
לתת תשומת לב,
ליצור מגע אישי,
דיבוב ושיחה, מתן
אוכל נוזלי וחם
לא לגלות רחמים
או כעס
תגובות חריפות
ותגובות אנטי
חברתיות
 
 
 
 
ניסיון להינתק
מהסובב,
כאבי ראש חזקים,
כאבי בטן, הרגשת
שיתוק בחלקי גוף
שונים,
חוסר ביטחון רב
לגלות תשומת לב,
לספק מקום נוח
ומבודד, התייעצות
עם רופא
לא להאשים ולא
להבטיח ש"הכול
יהיה בסדר", לא
לתת תרופה ללא
מרשם
פאניקה
ניסיונות בריחה,
אבדן שיפוט,
ריצה פראית בכיוון
בלתי- מבוקר
 
לנסות לעצור
בתקיפות ורק אם
אין ברירה אף
בכוח, לתת הוראות
פשוטות וברורות
כדי להחזירו
בהדרגה לאיזון
לא להכות, לא
לשפוך מים, לא
לסטור, לא ליצור
התקהלויות,

לא לתת תרופות
ללא הנחיית
רופא

 ידוע לנו שתסמינים אקוטיים, מידיים, הינם

 אוניברסאליים וכל אדם מגיב לארוע טראומתי

 בתקופה של מספר שבועות מיום הארוע.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם לאחר כששה

 שבועות עד שמונה שבועות מיום הארוע עדיין

 אין מספיק הטבה בתסמינים, זהו סימן

להתפתחות של הפרעה פוסט טראומתית, וחשוב

 אז לפנות לייעוץ ולשקול אפשרות של טיפול,

 היות וקיימת סכנה של החמרה במצב והתרחבות

 של הסימפטומים במידה ולא מטפלים  בצורה

 הנכונה.

עד כה הוכח כי שיטת הטיפול היעילה ביותר

 בהפרעה פוסט טראומתית היא שיטה קוגנטיבית

 התנהגותית.

מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בתחום

 של טראומה, במידה ולאחר כשישה שבועות

מיום הארוע עדיין אין הטבה בתסמינים.

 

התסמינים העיקריים הינם:

עוררות מוגברת,

פחדים,

קשיי שינה וסיוטים,

עצבנות,

שינויים בתאבון,

הרטבת לילה,

קשיי ריכוז,

חוסר עניין חברתי,

רגשות אשם כבדים,

דיכדוך ועוד.

 

 
 

 

קישורים לאתרים המדברים על התמודדות עם אובדן ושכול:

סהר -  סיוע והקשבה ברשת

 
משבר או אתגר 

 
 המרכז הישראלי לפסיכוטראומה

 

 




 



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לעילוי נשמת אביתר בן אורית ואבנר
לראש העמוד
לייבסיטי - בניית אתרים