דף הבית >> לימוד לזכרו >> חוברת מאמרים לעילוי נשמת אביתר >> קניין נוכרי בארץ ישראל - איתמר גלינסקי עידו דייקן ומאיר קרשטיין
 

 

קניין  נוכרי בארץ ישראל - איתמר גלינסקי עידו דייקן ומאיר קרשטיין
איסור "לא תחנם"
הגמרא במסכת עבודה זרה[1] מביאה שלושה פירושים לאיסור "לא תחנם"[2]:
א. "לא תתן להם חן".
ב. "לא תתן להם מתנת חינם".
ג. "לא תתן להם חניה בקרקע".
"לא תתן להם חן"
רש"י[3] מסביר את הגמרא: "שלא לומר: כמה עובד כוכבים זה נאה".
הגמרא מביאה את דעת רב שאומר: "אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו".
הרמב"ם פוסק[4] שאסור לספר בשבחם, וקל וחומר שלא לספר בשבח מעשיהם או לחבב דבר מדבריהם, שנאמר "לא תחונם". מכיוון שזה עלול לגרום לנו להידבק בהם וללמוד ממעשיהם הרעים ח"ו.
וכן פסקו בעל הטורים והשולחן ערוך,[5] והוסיפו שאם מתכוון בשבחו להודות לקב"ה שברא בריה יפה כזו- מותר. דין זה נלמד מהגמרא, שמקשה ממקרה שהיה לרשב"ג שכשהיה בהר הבית ראה גויה נאה, ואמר "מה רבו מעשיך ה'". ועונה שמותר להגיד שגוי נאה אם מתכוון בשבחו לשבח את הקב"ה.
"לא תתן להם מתנת חינם"
רבי יהודה ורבי מאיר נחלקו על הפסוק "לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה או מכור לנכרי".[6] רבי מאיר אומר שמותר לתת מתנת חינם גם לגוי, שאם היה אסור, התורה הייתה כותבת 'תתנה ואכלה לגר או מכור לנכרי'. רבי יהודה אומר מכאן, שכתוב "או מכור לנכרי" לומדים שלגר תושב מותר לתת חינם, ולגוי חייבים למכור ואסור לתת להם מתנת חינם. הרמב"ם[7] פוסק כרבי יהודה, שאסור לתת להם מתנת חינם. וכן פסקו בעל הטורים והשולחן ערוך[8] והוסיפו שדין זה נוהג רק לגוי שאינו מכירו. הב"ח, הפרישה, הבית יוסף בשם רא"ש והט"ז הסבירו דין זה: שאם מכיר את הגוי, זה לא נחשב כמתנת חינם, מכיוון שהגוי בודאי יחזיר לו על מתנה זו או שמתנה זו היא בתמורה למשהו שכבר קיבל מן הגוי והרי זה כמוכר.
 ה"שפתי כהן" ו"הבאר היטב" מוסיפים שלא מדובר דוקא על עובד עבודה זרה, אלא אפילו על ישמעאלים שאינם עובדי עבודה זרה, אבל איסור זה לא חל על גר תושב.
"לא תתן להם חניה בקרקע"
אסור לתת לגויים חניה בקרקע כלומר אסור למכור להם בתים,שדות וכדו' בא"י.הפרקים הבאים יעסקו בעניין זה.
מכירת והשכרת קרקעות לנכרים
במשנה במסכת עבודה זרה[9] יש מחלוקת בעניין זה בין רבי מאיר לרבי יוסי.
דעת רבי מאיר: בארץ ישראל אסור להשכיר ולמכור בתים ושדות לנכרים. בסוריה מותר להשכיר ואסור למכור בית, ואסור להשכיר ולמכור שדה. ובחוץ לארץ מותר להשכיר ולמכור בית, ומותר להשכיר ואסור למכור שדה
דעת רבי יוסי: מותר להשכיר בית אך אסור למכור, ואסור להשכיר ולמכור שדה. בסוריה מותר להשכיר ולמכור בית, ומותר להשכיר אך אסור למכור שדה. ובחוץ לארץ מותר להשכיר ולמכור בתים ושדות.[10]
ובכל מקום שמותר להשכיר בית, לא מדובר בבית דירה אלא למחסנים וכדו', בגלל שהגויים מכניסים עבודה זרה לבתיהם, והרי יש לאו של "לא תכניס תועבה אל ביתך".
 שואל הרא"ש מדוע בזמננו אנשים מתירים לעצמם להשכיר בתים לגויים? והרי כשהגוי גוסס מכניסים עבודה זרה לביתו. ועונה מהתוספתא שאומרת "לא ישכיר אדם ביתו לעובדי כוכבים מפני שידוע שמכניסין לתוכו עבודת כוכבים אבל משכירים להם שדות ואוצרות ופונדקאות אף על פי שידוע שמכניסין לתוכו עבודת כוכבים". מה שונה בית דירה מאוצרות או ופונדקאות שאף על פי שידוע שמכניסים לתוכם עבודת כוכבים מותר להשכיר אותם? ועונה שאיסור זה הוא מדרבנן, שהרי ודאי שהתורה אוסרת על ישראל עצמו להכניס ע"ז אל תוך הבית, ולא על השכרה לעובד כוכבים. אבל חכמים גזרו על בית דירה מכיוון שהגויים היו רגילים להכניס לשם עבודה זרה בקביעות. אבל אוצרות ופונדקאות גם אם ידוע שמכניסים לשם עבודה זרה, זה ודאי לא בקביעות. והרי בימינו הגויים לא מכניסים לשם עבודה זרה בקביעות, אלא רק בשעת חוליו. ועוד שבחוקי המדינות שכירות היא כמו מכירה, שהרי אדם שנשבר ביתו לא יכול לגרש את מי שהשכיר ממנו, ולכן זה לא נחשב ביתו.
 על פי זה פסק הרמ"א[11] שבימינו מותר להשכיר דירה לגוי, מכיוון שהגויים לא נוהגים להכניס לשם עבודה זרה.
 רב יהודה בשם שמואל אומר שהלכה כרבי יוסי.
 רב יוסף אומר שזה בתנאי שלא ימכור ליותר משלושה גויים באותו מקום (כדי שזה כבר לא יתחיל להיות עיר).
 הרמב"ם[12] פוסק כמו רבי יוסי ומסביר את איסור לא תחנם שבזמן שאין להם קרקע ישיבתם בארץ היא ישיבת ארעי בלבד. ובזמן שעם ישראל שולט בארץ ישראל אסור לתת לגוי לשבת בארץ ישראל אפילו אם רק סוחר בה. ומותר לתת לגר תושב לשבת בארץ ישראל. וגר תושב לא מקבלים בזמן שאין היובל נוהג, אלא מקבלים גר צדק בלבד.
 הראב"ד חולק על הרמב"ם ופוסק, שגם בזמן שאין היובל נוהג מקבלים גר תושב, אבל גר תושב זה הוא גר תושב רק לעניין ישיבה בארץ ישראל. 
פסיקת ההלכה בימינו
אחרוני האחרונים נחלקו בנוגע לפסיקת ההלכה בימינו:
יש שהתירו למכור בית לגויים בארץ ישראל בהסתמך על דברי הראי"ה קוק זצ"ל.[13] שעוסק בעניין של היתר מכירה בשנת שמיטה.[14] הרב קוק סומך על הקולא של הראב"ד שלפיו מותר לקבל גר תושב גם בזמן שאין היובל נוהג. ואף על פי שלא קיבלו על עצמם שבע מצוות בני נח בפני שלשה יהודים, בכל אופן כיוון שמדובר באומה שלמה (ישמעאלים) שמקבלת על עצמה שבע מצוות בני נח שהרי ודאי שאינם עובדי עבודה זרה, מקבלים אותם כגר תושב לעניין ישיבה בארץ. ועוד שאין מדובר במכירה לצמיתות אלא בהשכרה לשנה בלבד. וצרף את הקולא של בעל הטורים שאמר שאיסור מכירה לנכרי בארץ ישראל מדובר רק כשיש לישראל אפשרות אחרת אך כשהיהודי מוכרח לכך אז אין בכלל את איסור זה. אך הדגיש שצרוף הקולות הללו הוא רק כשהמכירה היא להכרח ישראל. ומדבריו מובן שמותר למכור בית לישמעאלי בארץ ישראל.
וכן כתב הרב הרצוג[15] זצ"ל שאף על פי שהרב קוק מתנה את זה במכירה לזמן, בכל אופן ההיתר שלו מסתמך בעיקר על כך שהם כגר תושב. ומוסיף שזה מכיוון שהפלייה זו עלולה לגרום להרס וחורבן מדינת ישראל ח"ו. והיתר זה הוא רק כשאין סכנה של נישול עם ישראל מארץ ישראל. ומוסיף שמי שמוכר בית בזמן שיש סכנה של נישול עם ישראל מארץ ישראל, נקרא בוגד. 
אך היו שאסרו למכור ולהשכיר דירה לנכרי בארץ ישראל. וכך כתבו בכרוז שפרסמו: "שאסור מהתורה למכור בית או שדה בארץ ישראל לנכרי...ועוד רעה על רעה שהמוכר או המשכיר להם דירה באזור שגרים בו יהודים גורם נזק גדול לשכניו...ומן המפורסמות הוא שבעקבות מכירה או השכרת דירה אחת יורד מחיר כל דירות השכנים...ואם הנכרי הזה אלם ומציק לשכניו כבר התבאר בשולחן ערוך שכל מי שמוכר לו חייב נידוי".
הם אף דחו את ראיות המתירים, בכך שהראי"ה קוק זצ"ל לא התיר אלא השכרה בלבד. וכן שכל צירופי הקולות הללו, כותב הרב קוק שאין לצרפם אלא לטובת היהודי. וזה לשונו: "איך שיהיה ביחד עם הצירוף שכאן המכירה היא הכרח לטובת ישראל יש לומר שאין איסור בדבר".
וכן בקשר לדברי הרב הרצוג זצ"ל אין הוכחה לכל אלא להפך. שהרי הוא אומר בפירוש: "מובן מאליו שזה לא נאמר אלא על מכירה באקראי אבל אם תהיה נשקפת מצד זה סכנה של נישול ישראל מקרקע ארץ ישראל חייבת המדינה לעשות הגבלות מיוחדות".
אך בימינו אנו יודעים שאין זו קנייה באקראי כלל, אלא מטרתם היא לנשל את עם ישראל מארץ ישראל. שכן כידוע רב כספם מגיע מסעודים שמנסים בכל דרך לנשל את עם ישראל מארץ ישראל.
וכן שכותב הרב הרצוג: "ומכיוון שמסתבר שהעמידה על הפליה זו יכולה היא שתסכן את סיכויינו להשגת המדינה היהודית או לגרום הרס אחר כך ח"ו יש לסמוך על הדעה המקילה". אך בימינו ב"ה מצבנו אינו כזה שהרי גם עמידה על הפליה זו לא מסכנת ח"ו את המדינה ולכן עדיף להחמיר ולא למכור בית לישמעאלים בארץ ישראל.
המאמר מוקדש לזכרו של אביתר אביבי ז"ל חברנו וידידינו האהוב.
 


[1]דף י'ט עמוד ב'.
[2]דברים ז'.
[3]על הגמרא בדף כ' עמוד א'.
[4]הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ג' וד'.
[5]יורה דעה סימן קנ"א הלכה י"ד.
[6]דברים י"ד.
[7]הלכות זכיה ומתנה פרק ג' הלכה י"א, הלכות עבודה זרה פרק י' הלכה ד'.
[8]יורה דעה קנ"א הלכה י"ד.
[9]דף כ' עמוד ב'-דף כ"א עמוד א'.
 [10]
רבי יוסי
רבי מאיר
 
שדה
בית
שדה
בית
 
אסור למכור
אסור להשכיר
אסור למכור
מותר להשכיר
אסור למכור
אסור להשכיר
אסור למכור
אסור להשכיר
ארץ ישראל
אסור למכור
מותר להשכיר
מותר למכור
מותר להשכיר
אסור למכור
אסור להשכיר
אסור למכור
מותר להשכיר
סוריה
מותר למכור
מותר להשכיר
מותר למכור
מותר להשכיר
אסור למכור
מותר להשכיר
מותר למכור
מותר להשכיר
חוץ לארץ
 
[11]על השולחן ערוך יורה דעה סימן קנ"א הלכה י'.
[12]הלכות עבודה זרה פרק ג' הלכה ג'-ה'.
[13]משפט כהן סימן ס"א.
[14]היתר מכירה-הגראי"ה קוק זצ"ל התיר להשכיר את השדה בשנת השמיטה לגוי.
[15]מאמר "זכויות המיעוטים על פי ההלכה" בתחומין כרך ב'

 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...