דף הבית >> לימוד לזכרו >> חוברת מאמרים לעילוי נשמת אביתר >> משיח בן יוסף ומשיח בן דוד - אברהם קורצר ויאיר פרוליך
 

 

 

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד - אברהם קורצר ויאיר פרוליך
משיח בן דוד ומשיח בן יוסף הם דמויות מרכזיות בגאולת עמ"י. קודם כל, ננסה להבין איפה הם מוזכרים
בתורה ובתלמוד. המקור הראשון הוא בזכריה פרק יב'-יד', שבו הנביא מתאר את אחרית הימים. הנביא
מתייחס למותו של משיח בן יוסף בפסוקים הבאים: "והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד
והמר עליו כהמר הבכור: ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון:" (יב', י'-יא'). 
הרד"ק, המצודת דוד, רש"י וספרונו מסבירים פסוקים אלו, והנה סיכומי דבריהם: עמ"י יראה את תוצאות המלחמה (גוג ומגוג) וימצא שמשיח בן יוסף נהרג בקרב. עמ"י יבכה עליו כמו שבוכים על מיתת בן יחיד, וכמו שממררים בבכי על בכור שמת. ביום המוות, מספר הסופדים בירושלים יגדל על מספר הסופדים על אחאב ועל יאשיהו (שבמותם היה מספר מספידים גדול מאוד).   
אם כן יוצא לנו מזה שמשיח בן יוסף נלחם (נדבר על כך בהמשך) ואז נהרג. רוב עמ"י מאמין בו ולכן הוא בוכה עליו. בתלמוד, משיח בן יוסף מוזכר רק פעם אחת (מסכת סוכה נב.), בו הגמרא מסבירה את הפסוק הנ"ל. לעומתו, משיח בן דוד מוזכר פעמים רבות בתנ"ך ובתלמוד. משיח בן דוד מוזכר בישעיה פרק יא', בו הנביא מפרט את אישיותו של משיח בן דוד. חייבת להיות לו רוח נבואה, חכמה, בינה, עצה, גבורה, דעת, ויראת ה'. המשיח ישפוט דלים וימית רשע. הוא יהיה איש צדיק. המשיח חייב להיות מיוחס לבית דוד. מדרש תנחומא גם הוא מהלל את משיח בן דוד, ודורש את הפסוקים הבאים: "אשא עיני אל ההרים" ו"מי אתה הר גדול לפני זרובבל למישור"- שמה שאמרה התורה "הר"- הכוונה למשיח, שיהיה גדול מן האבות. משיח בן דוד מוזכר גם בפרק נב' בישעיה, המסביר (לפי אבן עזרא לפס' יג) את תקומתו של משיח בן דוד. וכן משיח זה מוזכר בהרבה מקומות אחרים.             אם כן, יוצא שמשיח בן דוד הוא אדם מיוחד ומיוחס, שהתנ"ך מזכיר אותו פעמים רבות. לעומתו, משיח בן יוסף מוזכר פעם אחת, ולא בטוח שהוא משהו מיוחד או שיש לו איזה ייחוס מיוחד.
הרמב"ם בהלכות מלכים (ספר שופטים, פרק יא'), מזכיר משיח אחד- את משיח בית דוד, שהרי הוא מייחס אותו לבית דוד, ומגדיר אותו ככגדול בתורה. א"כ נשאלת השאלה: האם משיח בן יוסף הוא אדם? או שזה סוג של תקופה\תהליך?
המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק לז'), כותב שלעמ"י 12 אברים מרכזיים (12 השבטים). 2 האברים שהכי חיוניים לאדם, הם הלב והמוח. המוח מוביל את הלב. המוח יותר רוחני, והלב יותר גשמי. משיח בן יוסף דומה ללב ומשיח בן דוד דומה למוח. הוא ממשיך וכותב שמשיח בן יוסף ימות, ותפסק מלכותו, ומשיח בן דוד יחיה לעד. מדבריו, כנראה שמשיח בן יוסף הוא אדם, שהרי הוא מת.
אבל עדיין, לא מוכח שמשיח בן יוסף הוא אכן אדם. ולכן גם הרב קוק זצ"ל דיבר על עניין מב"י ומב"ד. הוא כותב זאת בהספדו על בנימין זאב הרצל. הראי"ה מגדיר שני צדדים לגאולה: האחד- הגשמי, שילחם ויבנה את הארץ. (לכל אומות העולם יש את המעלה הזאת). השני הוא הרוחני, המייחד את עמ"י. משיח בן יוסף הוא החומר, ומשיח בן דוד הוא הרוחניות. שני הכוחות צריכם לעזור זה לזה ולהתאחד. רק כך תבוא הגאולה. דוגמתו היא מהתפלגות העם בימי רחבעם וירבעם. ירבעם החטיא את עמ"י, ועבד ע"ז. וכן אצל יהודה- מלכים רשעים קמו, והחטיאו את עמם. לבסוף- שתי הממלכות לא שרדו, וזו הוכחה ששני הכוחות צריכים להיות ביחד כדי להביא למצב תקין של האומה. לכן, הראי"ה ממשיך ואומר שמשיח בן יוסף הוא מעין הכנת קרקע למשיח בן דוד. ניתן להבין זאת ממה שהגמרא אומרת שהגאולה תבוא "קמעא קמעא"- בדרך הטבע, לאט לאט, ורק לאחר זמן, הניסים יבואו. הוא מסביר את הפסוק הנ"ל, שמדבר על המספד של משיח בן יוסף. כשהוא ימות- עמ"י יבין את טעותו. ז"א, שמי שהיה קיצוני לצד הרוחני- יבין שיש גם צורך בגשמיות. וכן להיפך. ולכן שני הצדדים יתאחדו. הוא מוציא זאת מהפס' ע"י שמסביר למה התורה הייתה חייבת להזכיר דווקא את הספדי אחאב ויאשיהו. אחאב היה קיצוני לצד החומרי, ז"א מכוחו של יוסף. יאשיהו היה מכוחו של יהודה, הרוחניות. במספד של המשיח- שני הצדדים יהיו נוכחים, וע"י שיתאחדו, תבוא הגאולה.
הראי"ה מסכם את דבריו, וקורא למשיח בן יוסף ציונות. הרצל נקרא "עקבא דמשיח בן יוסף". אפילו שהציונות היא לא כל כך יפה- יש להשתמש בו כאמצעי לגאולה השלמה. יוצא מדברי הראי"ה, שמשיח בן יוסף הוא תהליך, ולא אדם יחיד (ניתן להבין את מה שאמר שמשיח בן יוסף ימות, שהכוונה שהתנועה הציונית תפסיק לפעול- בגלל מלחמת גוג ומגוג).
הרב דסלר, בספרו מכתב מאליהו (חלק ד', עמ' 139) מדמה את הגאולה לתשובה. קודם כל, לפני חטא העגל, עמ"י ענו לקב"ה באמירת "נעשה ונשמע"- קודם כל עשה (רגש) ואח"כנשמע (שכל). הרגש קודם לשכל. הוא כותב, שכדי להפוך לעם קדוש עמ"י היה צריך את הלב בלבד. אבל מחטא העגל ואילך ("ושמענו ועשינו"- קודם כל שמענו) עמ"י נצרך לעזרה מהשכל. מאותו רגע, כל עלייה רוחנית של עמ"י זקוקה לסעד מהשכל. בתשובה, התהליך הראשוני הוא "אתערותא דלתתא"= התעוררות מלמטה, היינו מחשבה בלב של תשובה. אחרי הרגשה זו, התשובה עוברת לשכל, ואדם מעכל את מה שעשה. לאחר המחשבה בשכל, יש השבה אל הלב, וזה נקרא "עבודה מלתתא"- עבודת הבורא מהלב. כך בגאולה: קודם כל משיח בן יוסף (רגש), שינסה להחזיר את העם בתשובה, אבל ללא משיח בן דוד- אין לו סיכוי. לכן, משיח בן דוד יבוא והוא יצליח להחזיר את עמ"י בתשובה.
את דבריו של הרב דסלר ניתן לחבר עם מאמרו של הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק. הוא כותב במאמרו "6 דפיקות", שבדור הקודם, בדור של הקמת מדינת ישראל, היו שישה סימנים לגאולה מאת הקב"ה. ההתעוררות החמישית היא חזרתו בתשובה של הדור החדש. בזמנו, רבים התחזקו, בגלל הניסים הגלויים של הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות (חומר). מעשים אלו הם מעשי משיח בן יוסף! בדיוק כמו שהראי"ה כותב על הרצל (שחזה את המדינה, ובנה את רעיון הציונות....). אבל לצערנו, החזרה בתשובה לא החזיקה. ברור שיש חזרה בתשובה בימינו, אבל זה לא כל העם. משהו חסר. וזה, לדעתנו, מה שהרב דסלר כתב. מלחמת העצמאות היא כנראה פרי מעשה ידו של משיח בן יוסף (וכמובן הקב"ה...), שגרם לכך שחלק נכבד מהעם חוזר וחזר בתשובה. אבל ללא משיח בן דוד- התשובה אינה שלמה! הגאולה אינה שלמה!
מכל זה ניתן לסכם, שמשיח בן יוסף הוא אכן תהליך, שנקרא הציונות. משיח בן דוד הוא אדם מיוחד, עם רוח אלוקים, שיקיים את דבר ה' בעולם, ויחזיר את העם והעולם בתשובה.
 הוכחה לכך, אפשר למצוא בשו"ת ישועות מלכו. המחבר כותב שהגאולה תצמח דווקא מהאנשים הפשוטים- היינו הציונות (הרצל).
הגר"א בספרו קול התור (פרק א', עמ' תס"ו במהדורת הרב כשר) כותב שמה שאמרנו, שמשיח בן יוסף ייהרג, אינו הכרחי. ניתן להשאירו בחיים, וזה תלוי בנו. ע"י תשובה ומעשים טובים, ניתן להצילו. ז"א שבכדי לעבור אל השלב השני של הגאולה- משיח בן דוד והשכל, אין חובה להרוס את הבניין הקיים של משיח בן יוסף- ניתן לעבור בצורה התפתחותית מהחול לקודש. (מובא בשם הרב יהושע ויצמן). וזה גם מה שהראי"ה ז"ל כתב- שצריך לשלב את שני הכוחות בכדי להגיע אל הגאולה השלמה.
סיכום
 אנחנו נמצאים בתקופה גדולה. בתקופה של ניסים וגאולה. אסור לנו לפספס את זה! הערכים של הציונות מתחילים להיעלם, וזה סימן שמשיח בן דוד פה! אנחנו יכולים ע"י תשובה ומעשים טובים לזרז את הגאולה, וכך לא נהרוס את האמצעי הנקרא ציונות.
מה שכתבנו, משקף גם דברים אחרים בחיים של הפרט והחברה. צריך לקדש את החול ע"י הקודש. הקב"ה נתן לנו אמצעים- כל העולם הזה, בשביל הקודש. על כן,אסור לנו לדחות את החול. אנחנו צריכים להשתמש בו לעבודת הבורא. יהי רצון שנזכה לגאולה קרובה!!!

המאמר מוקדש לזכר ולעילוי נשמת אביתר אביבי ז"ל.
אמנם, לא זכיתי להכיר אותו, אבל ממה שהבנתי הוא היה אדם מיוחד במינו,
ויש לי כבוד גדול לכתוב מאמר לזכרו.
יהי זכרו ברוך.

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page

לעילוי נשמת אביתר בן אורית ואבנר
לראש העמוד
לייבסיטי - בניית אתרים