דף הבית >> לימוד לזכרו >> חוברת מאמרים לעילוי נשמת אביתר >> סיורים בארץ ישראל - נריה אקרמן ונריה שוורץ
 

 

 

סיורים בארץ ישראל - נריה אקרמן ונריה שוורץ
מבוא
בחרנו בנושא זה משום חשיבות כיבוש ארץ ישראל מיד אויבינו בגלל שה' נתן לנו אותה שנאמר: "כל מקום אשר תדרוך בו כף רגליכם לכם נתתיו." לפיכך כל מקום בארץ שלא דרכנו בו לכאורה לא שייך לנו על פי הבטחת ה' לאבות. ואם כן אנחנו לא יכולים לטעון לעומת אויבינו, שארץ זו שלנו מדורי דורות. זאת גם אפשר לראות בפסוק: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". המילה "אתננה" נאמרת בלשון עתיד ולא בלשון עבר. כלומר, הארץ הזאת לא שלך סתם ככה, אלא כל מקום שתדרוך בו, לך יהיה , בעתיד. הזכות של עם ישראל לארץ נובעת מכך שהם עברו בארץ וכבשו אותה ברגליהם, הכיבוש הוא לעתיד לבוא, בזכות העובדה שעברו בה בעבר.
משמעות הדברים הינה שכל מי שירצה יבוא לארץ ישראל ויגיד הארץ הזאת עדיין לא שלכם, אז אני יכול לשבת בה, עד שתעברו עליה, כי רק אז תהיה שלכם. אך לא כך משמעות הדברים, הארץ שמורה לנו אך לא נתונה עדיין, כמו שכתוב:"בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת". ה' אומר לאברהם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", פירושו, לזרעך שמרתי את הארץ הזאת עד אשר יקיימו את חלקם ב"עסקה".
 
יחד עם ההבטחה האלוקית להנחיל לבנ"י את ארץ ישראל, ישנו חריג והינו המקום אשר נקנה על ידי אבות האומה בכסף מלא. וזאת חברון. לעומת חברון שיש לה משמעות היסטורית ראשונית לעם ישראל, יש את מצדה. מצדה הפכה לשם דבר בגלל קרב הגבורה שניהלו שם היהודים עלמנת לשמור על מקומם בארץ ישראל. קרב שנחל כישלון בשעתו, אך אנו רואים כי הנחילה מסורת ומורשת בעם ישראל. מורשת שבאה לידי תקומה עם הקמת המדינה ואימוץ המסר של גיבורי מצדה לגיבורים היום גם כן.
חברון וסביבתה
בחרנו להתחיל מחברון כי זהו המקום הראשון אליו הגיעו אבותינו.
ייחוד המקום:
וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקל אַבְרָהָם לְעֶפְרון אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עובֵר לַסוחֵר. וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב. לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת בְּכל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ. וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. (בראשית כ"ג ט"ז- י"ח)
 ע"פ המסורת היהודית, בחברון נקברו אבותינו בהם אדם, וחוה, אברהם, שרה, יצחק, רבקה, יעקב, ולאה.(לעומת זאת רחל נקברה בדרך בית לחם).ולכן היא אחת מן המקומות הקדושים לשלוש הדתות.
ע"פ הקבלה, אדם הראשון חצב את המערה: אדם הראשון התהלך בארץ, ולפתע פתאום ראה אור עולה מחלקת קרקע, ליד גן עדן, וחשק בו כקבר אז חצב את המערה. לכן מאמינים כיום שמערת המכפלה היא הפתח לגן עדן.
אגדות חז"ל- למה בחר אברהם דווקא במערת המכפלה כקבר?
"ואל הבקר רץ אברהם" (בראשית י"ז ז') בן הבקר ברח מאברהם ורץ למערת המכפלה. אברהם רדף אחריו לתוך המערה. הוא ראה את אדם ואת חוה ישנים על מיטות והיו נרות דולקים מעליהם וריח ניחוח היה במערה ולפיכך חשק במערה כאחוזת קבר.
המבנה שאנו רואים כיום הוא באמת מבנה שנבנה בימי בית שני (כנראה ע"י הורדוס) ובו מספר אולמי תפילה מעוטרים. הוא בנוי מעל המערה עצמה.
במלחמת ששת הימים השתלטנו בחזרה על המערה ויהודים חזרו להתפלל בו לאחר יותר מ700
שנה שבה אסרו עלינו להיכנס לשם ולהתפלל שם. (מתוך האתר של עוזי דיין)
גיבורי העבר:
בימי דוד מגיע אבנר בן נר (רוצח עשהאל בן צרויה אחי יואב בן צרויה) לחברון לדוד המלך להציע לו לכרות עימו ברית כדי שעם ישראל כולו יכתיר את דוד כמלך ולא רק שבט יהודה.
יואב בן צרויה שומע כי אבנר בן נר בא אל דוד ויצא משם בחיים ודמו רותח בעורקיו. הוא רץ לדוד וזועק אליו: "ויאמר מה עשית, הנה בא אבנר בן נר אליך למה זה שילחתו וילך הלוך. ידעת את אבנר בן נר כי לפתותך בא ולדעת את מוצאך ואת מובאך ולדעת את כל אשר אתה עושה" (שמואל ב פרק ג' פסוקים כ"ד-כ"ה) - כלומר מה עשית!? אבנר בא אליך למה נתת לו לחמוק? הרי אתה מכיר אותו אתה יודע שהוא סתם מנסה לפתות אותך ולדעת מה אתה עושה!.
לאחר שהוא יוצא מלפני דוד, יואב מצווה על שליחים לרדוף אחרי אבנר ולהביאו בחזרה ללא ידיעת דוד.
וכאשר שב אבנר לחברון יואב מתחכם ולוקח אותו הצידה אל השער ושם נוקם בו על זה שהרג את אחיו עשהאל. לאחר מכן דוד מקלל את יואב וקובר את אבנר בחברון –ממש ליד רחבת מערת המכפלה-בוכה עליו , מקונן עליו וצם עליו.
גיבורי ההווה:
בשנת תרפ"ט (1929 למניינם) י"ח מנחם אב (24 באוגוסט) ביום שבת בוצע טבח של ערבים מוסלמים ביהודי חברון.
אלפי ערבים נאספו כשבידיהם גרזנים ועוד כל מיני כלי נשק למיניהם והם החלו לפרוץ לבתי היהודים ובראש וראשונה לבית הרב.
 שני הרבנים, הרב יוסף קסטל והרב חנוך חסון נרצחו ע"י ההמון המשוגע.
הערבים הסתערו על בתי היהודים ורצחו אותם ללא רחמים ובעזרת עינויים, "בבית הדסה" שהייתה מרפאה (שהגישה עזרה ותרופות גם ליהודים וגם לערבים) נרצח בן ציון גרשון שהיה הרוקח שם. בסוף לאחר שעות של פרעות נשמעו יריות באוויר מסתבר שבריטי שרכב על סוסו ליד מקום שבו נטבחו שני אחים חשש שהערבים יסתערו גם עליו ופתח באש כדי להזעיק את חבריו.
בסופו של יום הסתבר כי נרצחו בכל מיני מיתות משונות 59 יהודים, ולאחר מכן מתו מפצעיהם עוד שמונה אנשים, כשליש מן ההרוגים (24 במספר) היו תלמידי ישיבת חברון. התוקפים היו מהכפרים בסביבה ולא היו ערביי חברון. ערביי חברון אף ניסו להגן על חבריהם היהודים אך לא הצליחו על פי רוב להגן על היהודים. ע"פ עדותה של זמירה מני – הצליח אבו עיד זייתון להציל כמה משפחות יהודיות בכך שיצא חמוש להגן עליהם. "ההגנה" לא יכלה לעזור לחברון מפני שחברון הייתה מבודדת ומנותקת מיישובים יהודיים קרובים וגם לא היה לה כוח מקומי חמוש וגם לפני שבת הם סירבו לקבל קבוצה של 10 אנשי פלמ"ח כי האמינו שהם לא יותקפו.
הבריטים ציוו על היהודים לבצע הלוויות מזורזות כאשר מניין בדיוק הותר להם לקחת לקבר, ונכרה קבר אחים לכל הגופות שנקטעו ידיהם או חלק אחר מגופם.
לאחר מכן (כשלושה ימים אח"כ) הורו הבריטים ליהודים להוציא את חפציהם מבתיהם ולעלות על משאיות, היהודים הוצאו מחברון.
בשנת תרצ"א (1931) הוקם הישוב היהודי בחברון מחדש אך עקב מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) המקום נינטש והיהודים חזרו לחברון רק לאחר מלחמת ששת הימים. (מתוך ויקיפדיה תחת הערך של "טבח חברון (מאורעות תרפ"ט)")
עוד מקרה:
בשנת 2002 למניינם י"א בכסלו התשס"ג ביום שבת-נפתחה אש של שלושה מחבלים מסמטת הגיבורים לעבר חיילי צה"ל. ארבעה חיילים שבדיוק חזרו ממארב נקלעו לזירת הירי, שתי חיילים נפצעים, והשניים האחרים נהרגים, מיד לאחר מכן המחבלים פותחים באש על ארבעה שוטרי מג"ב שלושה נהרגים ואחד נפצע קשות.
לאחר מכן מגיע ג'יפ עם שוטר מג"ב נוסף ועוד חייל. מחבל קופץ לכיוונם ויורה לעברם, ורוצח אותם.לאחר דקות ספורות מגיע למקום מח"ט חטיבת חברון אל"מ דרור ויינברג שנורה תוך כדי תנועה רגלית. קב"ט (קצין ביטחון) קריית ארבע בתוספת של 2 חיילים מכיתת הכוננות מנסים לעזור אך נהרגים בדרך.
סמ"פ (סגן מפקד פלוגה) בנח"ל מגיע לזירה עם נגמ"ש (נושא גייסות משוריין) וכאשר הוא התרומם מתוך הנגמ"ש בכדי להשיב אש כנגד המחבלים הוא נורה ע"י המחבלים, קצין זה היה סגן דן חיים כהן. לבסוף הצליחו להשתלט על המחבלים ולהורגם לאחר התקרית נמצאות שלושה גופות של מחבלים. (מתוך הספר "באורך נראה אור " שהודפס לזכר סגן דני כהן.)
הסיור עצמו:
 אם נרצה לצאת לסיור בחברון, הסיור יתחיל בביקור בקברי אבות לאחר מכן נצא החוצה ונעבור בקבר אבנר בן נר (שסיפורו סופר קודם) נמשיך לעבר הכביש הרחב ושם נפנה ימינה. נעבור בכביש עד הסוף ונפנה שוב ימינה ונמשיך הלאה. בשמאלנו נראה אנדרטה לזכר אהרון גרוס נער בן שבע-עשרה וחצי שנרצח בתמוז תשמ"ב על ידי המון מתפרע.
נעבור הלאה ונראה מימיננו את הבית היהודי הראשון הידוע כבית רומנו, נעבור על יד המרפאה שקרויה בית הדסה.
(במאורעות תרפ"ט הזהירו את תושבי חברון שהערבים מסביבם עוד ישחטו אותם הם לא שמעו לאזהרה זו ולאחר זמן הערבים נכנסו ורצחו את כל מי שהיה בבית הדסה בדם קר.)
בהמשך ישנה עמדת חיילים השומרים עלינו. נפנה שמאלה במעלה גבעה/הר ונמשיך עם הכביש ונגיע לבית גדול שבו גרים יהודים (בסוכות אפשר לראות את הסוכות הרבות שיש שם) יש אפשרות לעלות בשקט לגג ולערוך תצפית על חברון כולה! וגם על קריית ארבע. אם תמשיכו תראו מעבר, ואם תעברו תגיעו לקבר ישי. מקום זה היה שרוי בהזנחה כללית –הוא היה סתום, והרוס וכו'-וכאשר החליטו לשפץ את המקום לאחר מלחמת ששת הימים הערבים ניסו לתפוס בעלות אך לאחר שהתפוצץ במקום רימון יד המקום נהפך לנקודת שמירה של צה"ל. (קבר ישי-המקום מיוחס לישי אבי דוד ולרות המואביה שהיית סבתא רבה שלו. במקום קיים בית כנסת קטן) ( ויקיפדיה-ערך קבר ישי ורות המואביה)
מצדה
מצדה הפכה לסמל של גבורה יהודית כאשר היהודים נאחזו במקום עד אחרון החיילים.
ייחוד המקום:
מצדה נבנתה ע"י הורדוס בשנת 30 לפנה"ס שבנה עשרות מקומות ומבצרים ברחבי א"י בהם ההרודיון.
בתחילת המרד הגדול (שנת 68 לספירה) נכבשה המצודה ע"י חיילי בר כוכבא.
מצדה היוותה כמעוז האחרון של המרד הגדול נגד הרומאים, מפקדה היה אלעזר בן יאיר.
בשנת 72 לספירה הטילו הרומאים מצור על מצדה ובמשך כשנה בנו סוללת עפר אדירת מימדים בחלקו המערבי של ההר, וכאשר הצליחו לפרוץ לשם בסופו שלדבר מצאו גופות בלבד.
מסתבר שמתוך אידיאולוגיה קנאית ואצילות נפש ובכדי לא ליפול חיים בידי הרומאים הורה מפקד המצודה לכל היהודים להתאבד, ובשנת 73 לספירה התאבדו 960 יהודים- המורדים האחרונים, והשאירו אחריהם מורשת של ערכים גבורה ומסירות נפש.
מהמבצר המפואר שרדו ממצאים ארכיאולוגים מרתקים אשר שוקמו על ידם.
המבנה המרשים ביותר באתר הוא הארמון הצפוני שנבנה על גבי שלוש מדרגות סלע המפוסלות על פי התהום, לידו נחשף בית מרחץ גדול בסגנון רומאי שרצפתו מעוטרת פסיפס צבעוני ועל קירותיו ציורים מרהיבים.
כמו כן נחשפו באתר שרידים רבים וביניהם הארמון המערבי, מקוואות טהרה, מחסנים, כלי אגירה, מגדלי שמירה וכו'.
ולמרגלות ההר מצידו המערבי עוד נותרה סוללת הרומאים ומחנותיהם, וכמו כן גם נותר מפעל מים עצום שבנה הורדוס אשר סיפק מים למורדים.
הסיור עצמו:
כיוון שמדובר במקום גבוה, ניתן לטפס אל הפסגה בשביל מתפתל הידוע כ"שביל הנחש" או ברכבל העולה ממרכז המבקרים שלמרגלותיו וישנה אפשרות לבצע עיקוף מסביב ולהגיע מצידו המערבי ושם אפשר לעלות בעזרת הסוללה שבנו הרומאים. במרכז המבקרים אפשר ליהנות מסרט המספר את סיפור מצדה, ממודל של האתר ומתצוגה של ממצאים ארכיאולוגיים.
הסיור במצדה מרתק מאין כמוהו ומרגש עד מאוד, הסיפורים מצמררים והשרידים תורמים לאווירה המיוחדת ומנציחים את עברה המפואר.
 
מיקום גיאוגרפי:
 הר מצדה - הממוקם בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, בסמוך לחוף ים המלח, בין סדום לעין גדי - הנו גוש שהתרומם וניתק ממצוק ההעתקים. למרגלותיו מתחתרים נחל בן יאיר (אשר קרוי על שם מפקד המצודה אלעזר בן יאיר) ממערב ונחל מצדה מדרום וממזרח. פסגת ההר שטוחה, אורכה כ-650 מ', רוחבה המרבי כ-300 מ' וגובהה כ-450 מ' מעל פני ים המלח. ממזרח למצדה - מישור החוואר, החרוץ בערוצים רבים, תוצר של משקעי ימת הלשון הקדומה.
מצדה קרובה לשתי דרכים עתיקות: דרך שחצתה את מרכז מדבר יהודה והוליכה אל מואב הדרומית, שבעבר הירדן המזרחי; ודרך שחיברה בין אדום, מואב והערבה לעין גדי ולירושלים.
מיקומה של מצדה הרחק ממקום יישוב וביצוריה הטבעיים הם שהקנו לה את יתרונה כמקום מבצר בתקופת בית שני. (מתוך האתר ישראל חופשית.)
 
סיכום
 אנו רואים שארץ ישראל הובטחה לעם ישראל על ידי ה'. אך יש צורך בהשתדלות שלנו כיחידים וכעם כדי שנזכה להיות ראויים לארץ זאת. השתדלות זו באה לידי ביטוי בדמים, הן בדמים שהינם כספים והן בדמי חייהם של יהודים לאורך כל הדורות.

המאמר מוקדש לזכרו של אביתר אביבי ז"ל ידידינו וחברינו
אשר נלב"ע בכ"ב אייר תש"ע
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...